דיכאון יכול לקבל הרבה פנים וביטויים בחיי האדם, ובמרכזו עומדת חווית עצב משמעותי המלווה אותנו בכל זירות החיים. דיכאון עשוי להופיע כתגובה לחוויה קשה, כמו אובדן של דמות משמעותית או פציעה, אך במקרים רבים מאוד תחושת חוסר האונים המאפיינת את הדיכאון עשויה לצוף מבלי שהמקור לה נראה ברור לנו, ומספרים על צורך נפשי שלא זוכה למענה מותאם.

כבני אדם, אנחנו עוברים תהליכים רגשיים, פיזיולוגים (הגוף שלנו) וחשיבתיים. דיכאון היא תופעה שיכולה להתגלות בכל אחד מהמישורים הללו. כלומר, לא מדובר רק בחוויה של תחושת עצב; שינויי מצב רוח וחוסר יכולת ליהנות ממה שבעבר אהבנו לעשות, אלא גם בתהליכי מחשבה שליליים ועיסוק מוגבר בכל מה שנחשב “רע” כמו כישלונות וחוויות שליליות. לדיכאון יש גם תסמינים פיזיים כמו פגיעה ביכולת הזיכרון או בביטויים גופניים דוגמת ירידה בתיאבון, הפרעות שינה (צורך בשינה רבה מאוד ולא מספיקה, או קושי להירדם ולהתעורר בבוקר) ומגוון רחב של תופעות מגבילות אחרות שמקורן עשוי להיות בדיכאון, שלעיתים אינו ברור לנו.

דיכאון הוא מההפרעות הנפשיות הנפוצות והמגבילות ביותר בימינו, ואינה מאפיינת תרבות או קבוצה מסוימת באוכלוסייה. תופעת הדיכאון הולכת ומתרחבת בשנים האחרונות, ומחקרים שנערכו באחרונה מספרים כי כ-16% מהאוכלוסייה עשויים להתמודד עם דיכאון במהלך חייהם. גברים ונשים כאחד מתמודדים עם דיכאון, אך לשני המגדרים דפוסי התמודדות וביטוי דיכאון שיכולים להיראות שונים; חלק מהאנשים חווים דיכאון עם תחושות של עצב וחוסר אונים, וחלק (לרב גברים) חווים דיכאון עם תחושות חזקות של עצבנות וכעס. כך, גברים ובנים יכולים להראות במבט ראשון כאילו הם כלל לא סובלים מדיכאון ו”להתפספס” על ידי הסביבה, וככה לא לקבל את האמפתיה והסיוע לו הם זקוקים.

נראה כי גם בזמננו, מתמודדים עם דיכאון עשויים להרגיש מידה לא מבוטלת של בושה במחשבה על שיתוף בתחושות הקשות העוברות עליהם, ובכך נותרים בבדידות גדולה מאוד בהתמודדות המורכבת.

חשוב לציין כי טיפול בדיכאון הוא אפשרי ומוכח כיעיל. לטיפול נפשי איכויות גבוהות מאוד בהתמודדות בריאה ושלמה עם הקושי שעולה, וטיפול תרופתי יכול לסייע מאוד בהתמקדות בתסמיני הדיכאון. חשוב שלא להישאר לבד עם תחושת הדיכאון, ולמצוא את מי שאנו מרגישים מספיק בנוח לשתף תחילה במה שעובר עלינו ומרגיש בלתי נסבל.